ואף על פי כן ולמרות הכל, התועלת שבהתנתקות גדולה מנזקיה. בסיכום כולל, מצבה האסטרטגי של ישראל השתפר יותר משהוחמר. כנגד הנזקים האדירים שיצרה ההתנתקות היא הביאה לשינוי חיובי אסטרטגי בנושא אחד: ההיבט הדמוגרפי. שינוי מהותי שאם ננהג נכון אמור להקנות לישראל מרווח תמרון ואורך נשימה בבואה להתמודד עם הסוגיה האסטרטגית הגדולה יותר: כיצד לנהוג ביהודה ושומרון.

בין הירדן לים חיים היום כשישה מיליון יהודים, ומעט יותר מארבעה מיליון ערבים. אם מורידים את רצועת עזה מהמאזן הדמוגרפי הרי שבשטח שבין הירדן לים ישנו כיום רוב יהודי של כ-67 אחוזים.

נזקיה של ההתנתקות גדולים אך הם נובעים משתי טעויות אסטרטגיות בביצועה:
הטעות הראשונה היא הנסיגה המוחלטת עד לס"מ האחרון. בכך יצרה ישראל תקדים מסוכן שיצר ציפיות בעולם, ובייחוד בקרב הפלסטינים, כי ניתן להכניע את ישראל ולהסיג אותה באופן טוטלי תוך התעלמות מצרכיה הביטחוניים וממחויבותה לאזרחיה.
לא הייתה שום סיבה לפנות את אלי סיני, ניסנית ודוגית שהיו צמודים לגדר המערכת מבלי שהשטח שבו הם יושבים היה תובע מישראל ולו מחיר דמוגרפי פעוט. שלושת הישובים הללו היו צריכים להיות מסופחים לישראל במקום לשמש ככר השיגור המרכזי של רקטות על ישראל. לו הייתה ממשלת ישראל נוהגת כך, היו הפלסטינים מבינים כי למטבע יש גם צד שני, וכי ישראל יכולה לא רק לסגת אלא גם לספח אזורים חיוניים לצרכיה הלאומיים.

הטעות האסטרטגית השנייה הייתה הנסיגה המופקרת מציר פילדלפי. נסיגה זו ביטלה והפקירה את יכולתה של ישראל לפרז את הרצועה ולהגביל את יכולת ההתעצמות של החמאס. את המחיר על כך התחלנו לשלם ונשלם בעתיד עם כניסתם של טילים בעלי טווח וחימוש גדולים בהרבה מכפי שהכרנו עד ההתנתקות.

אסור לנו לסגת לגבולות 67'

"אם מגיעים למסקנה שלא ניתן להגיע להסכם כלשהו עם הפלסטינים ומבקשים לבצע נסיגה חד צדדית משטח כלשהו, חובה ללוות כל ויתור שלנו בצעדים שמפצים את ישראל בשטחים ונכסים אחרים. כך למשל את הנסיגה מעזה חובה היה לכרוך לכל הפחות בהשלמת גידור גושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון אל שטח ישראל", כתב בנימין נתניהו בספרו של שביט והוסיף: "כמו כן היה נכון לגדר אל תוך ישראל חלקים גדולים מבקעת הירדן וממדבר יהודה שהם ריקים מאדם".

את תמיכתו בתכנית ההתנתקות התנה נתניהו בביצוע הצעדים הללו ונענה בהבטחות מצדו של ראש הממשלה שרון. לו היה שרון עומד בהבטחותיו בנושא היה מצבה האסטרטגי של ישראל טוב בהרבה.

למרות הטעויות בביצועה, הייתה ההתנתקות צעד מוגבל בשטח שחשיבותו האסטרטגית מוגבלת. טעויות ההתנתקות העמידו את ישראל בפני איומי טרור גדולים, אך מוגבלים. לעומת זאת חזרה על הטעויות שבוצעו בהתנתקות, ביהודה ושומרון, תעמיד את ישראל בפני סכנה קיומית.

בניגוד לרצועה, רכסי ההרים של יהודה ושומרון שולטים על מרכז הארץ, ונסיגה טוטלית מהם לקווי 67' תותיר את ישראל בגבולות שאינם ניתנים להגנה, 15 ק"מ רוחבם במותניים הצרות. בכל מדיניות עתידית צריכה ישראל לשלב נסיגה וסיפוח, איזון נכון בין התמודדות עם האתגר הדמוגרפי לצד שמירה על האינטרסים הביטחוניים והנכסים הלאומיים-היסטוריים המרכזיים.